Main Forum PvE PvP Guides AddOns Lore Gallery

עכשיו 18 אוקטובר 2017, 13:13

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות


החיפוש הניב תוצאה אחת בלבד

מחבר הודעה

 עבור לפורום   עבור לדיון

פורסם: 12 אוגוסט 2013, 00:03 

שלום חברים :)
אחרי תקופה ארוכה שלא הייתי כאן, החלטתי לקפוץ לבקר ועל הדרך לגרום לכם לסבול עם עוד סיפור שלי.

רוח קפואה נשבה בחוזקה, חודרת דרך השריון ונושכת בבשר.
ממרום כסא מלכותו הקפוא הביט ארת'ס על הזירה והמתין. משרתיו כבר העבירו לו את המסר. כוחות האור החלו את הפלישה למצודה והם מתקדמים בקצב מסחרר, מנחילים הפסד אחר הפסד לכוחותיו.
הוא עוד ימצא את האחראי למחדל הזה ויגרום לו לשלם. אבל קודם, יש לו קרב גורלי לנצח בו.

אבירי האור לא איכזבו, ותוך מספר דקות הופיעו ביחד עם טיריון פורדינג. מכוסים בדם לוחמיו, מתנשפים ובוהים בו במבט בוער. הגיע הזמן.
ארת'ס הזדקף, נשם נשימה עמוקה והחל לרדת לכיוון הפולשים.
"אז.. 'הצדק' המהולל של האור הגיע לבסוף! שאניח את חרבי ואשאיר את גורלי לרחמיך, טיריון?” אמר ארת'ס בקור.
“נעניק לך מוות מהיר, ארת'ס. הרבה יותר ממה שאפשר לומר על האלפים שאמללת ורצחת!” ענה טיריון. האבירים התקבצו מאחוריו והרימו את נשקיהם.
"אתה תקבל הדגמה אישית. כשמלאכתי תסתיים, אתה עוד תתחנן לרחמים.. ואני? אני אסרב. צווחות הכאב שלך יהוו הוכחה ניצחת לכוחי ה...” עצר ארת'ס ונאנח בייאוש.
עיניו הקפואות בחנו את אבירי האור. "זהו? זה כל מה שאני שווה?” אמר בייאוש, “שני נומים וגמד ג'ינג'י? אפילו לא טרחתם להביא טנק.. רגע! אל תגידו לי שאתם מתכוונים להשתמש באחד השדים של המכשף כדי להסיח אותי.. הפכתי עד כדי כך חלש וחסר אתגר בעיניכם??”. אבירי האור הביטו אחד בשני בבלבול בזמן שטיריון פלט אנחה ארוכה. “ארת'ס, לא שוב.. דיברנו על זה כבר אתמול, אתה חייב להשלים עם העובדה הזאת".
“לא טיריון! אני לא מוכן! זה יותר גרוע מאתמול! לקבוצה מאתמול הייתה לפחות סיבה טובה לבוא לנקום בי שוב, הרגתי חצי מהמשפחה של האלף ואת האל-מת הקמתי לתחייה בלי לסת. מה כבר עשיתי לגמד הזה? הקפאתי את הבירה האהובה עליו? ועל הנומים בכלל אין מה לדבר, אחרי הלפר-נום האחרון והיחיד שיצרתי, הבנתי עד כמה זה מטופש וחסר פואנטה.. הם כל כך לא יעילים כשהם חיים, למה לטרוח ולבזבז אנרגיה על להקים אותם לתחייה אחרי שסוף סוף מישהו עשה טובה לעולם והרג אותם??”.
טיריון נאנח שוב ופנה לאבירים. “חברים, אני ממש מצטער על זה.. הוא עובר תקופה קצת קשה. הוא לא התכוון למה שהוא אמר". הוא צעד לכיוון ארת'ס, הניח יד על כתפו ואמר “חבר, תקשיב לי.. זו דרך העו..” ארת'ס קטע אותו בחדות. “לא טיריון, אתה תקשיב לי! נמאס לי מהבולשיט הזה! כבר קרוב לשלוש שנים אני עומד במקום הנוראי הזה. התחת שלי כבר כחול מהכס הקפוא הארור , השריון לוחץ ומלמעלה לא מוכנים להחליף לי אותו בטענה שאין תקציב. שלוש שנים של מכות חרב,קסמי אש וקללות. כל נוב מסריח מגיע לכאן ומתחיל לירוק עליי או לרקוד איתי, שלא לדבר בכלל על חכמים שבאים וקדים לי קידה או כורעים בפניי ברך ואז מצטלמים עם הגופה שלי. מתי הצטלמו עם הגופה שלך לאחרונה? הו, נכון, זה לא קרה אף פעם! וקר כאן, כל כך קר כאן. מה כבר ביקשתי? תנור ספירלה קטן כדי לחמם את הידיים? אתה יודע מה הם ענו לי? 'לא, אסור לנו.. מה יקרה אם אחד השחקנים ייראה את זה?' כאילו שאני לא יודע שבאים שחקנים. הבטחתי שאחביא אותו מאחורי הכס ברגע שהשחקנים מתחילים את הקרב עם סינדרגוסה, אבל הם לא היו מוכנים להקשיב. חלאות. ואל תגרום לי להתחיל לדבר על קידום או העלאה. את ת'ראל הם קידמו ברגע שביקש, כשאני ביקשתי הם התפוצצו מצחוק והפכו את הגובלינים לגזע שאפשר לשחק בו.. יש לך מושג איזו השפלה זו למות מגובלין??? אני, הליץ' קינג האדיר, האגדה המהלכת, מת ממכות של גובלין?? טיריון, היו תקופות שרק איזכור של השם "ארת'ס" היה מספיק כדי לנטוע פחד בגיבורים הכי אמיצים. אימהות היו מפחידות את הילדים עם סיפורים על כוחי ואכזריותי..
והיום אני מתפרק בגלל כמה מכות מגמד ג'ינג'י. זה לא מתקבל על הדעת", סיים והתיישב על המדרגות לרגלי הכס, מניח את ראשו בין ידיו. טיריון ניגש אליו וטפח על שכמו. “אמרתי לך כבר, אתה צודק.. אבל מה תוכל לעשות? העולם משתנה ארת'ס. אתה יודע עד כמה אני מיואש מזה. תמיד מפנטז על הרגע שבו אוכל לצאת מכאן.. תגיד, למה שאתה לא תיקח לך חופשה של כמה זמן? אני בטוח שזה יעשה לך רק טוב".
שקט השתרר. האבירים בהו בטיריון ואז בארת'ס, נטולי מילים לחלוטין. לפתע ארת'ס הוריד את הקסדה, הניח יד על טיריון ואמר “טיריון, זה הרעיון הכי חכם שנפלט מהפה שלך מאז שאני מכיר אותך".

תוך דקות ספורות החלו להשתגר לזירה קבוצות של אל-מתים ובידיהם מזוודות עם מיטב מחלצותיו של ארת'ס, וכמה אבומינלים גדולים סדרו אוכף על גבה של סינדרגוסה.
"לאן אתה מתכוון ללכת, מלכי?” שאל אחד מהאל-מתים. “למקום הכי רחוק ושונה שאוכל למצוא", ענה ארת'ס. "הרחק מאייסקראון, מנורת'רנד ומהקור הנוראי שחודר לעצמות. למקום שטוף שמש וחום, שבו אוכל להשתזף ולהפסיק להיראות כל כך לבן וחולני. אולדום, הנה אני בא!” צהל, זינק על גבה של סינדרגוסה והמריא לעבר האופק.

"אהמ.. אדוני?” פנה אחד מהאל-מתים אל טיריון, “מה אנחנו אמורים לעשות עם אלו?” שאל והחווה בידו על קבוצת אבירי האור ההמומים. “הו, נכון, שכחתי מהם. עשו ככל העולה על רוחכם, אף פעם לא היה אכפת לי באמת מהשוטים הללו", ענה טיריון, אחז בידו את אבן-הלב שלו, והשתגר משם בהבזק ירוק וקסום. עוד לפני שהספיקו אבירי האור להגיב החלו האבומינלים לצרוח, ולפתע פיצוץ עז מלווה בריח מחליא העיף אותם בעצמה מדהימה הרחק מעבר לקצה הזירה. לאחר כמה שניות, קול ניפוץ מחליא הרעים את מרגלות המצודה...


מקווה שנהנתם.
וכרגיל,אשמח לכל הערה/הארה/תגובות נאצה/מס' טלפון של ג'ינג'ית חמודה :mrgreen:
עמוד 1 מתוך 1 [ החיפוש הניב תוצאה אחת בלבד ]


כל הזמנים הם UTC + 2 שעות


עבור ל: